את הסיור הזה תכננתי כבר מזמן
4 שעות במיניבוס רטרו, Nysa 522, (מכונית פולנית סוציאליסטית מקורית), סיור שזורק אור אל נבכי ההיסטוריה של ורשה.
אם אתם רוצים להכיר את ורשה מזווית קצת אחרת, זו הזדמנות נהדרת.
אותי אספו במרכז, מתחת לגיטרה של הארד רוק קפה, ממש ליד קניון טרסה זלוטי.
בגלל מזג אוויר גשום ופקקים, נאלצתי לחכות רטובה בגשם.
בכלל, כשמגיעים לוורשה בסוף אוקטובר, צריך לזכור שמבחינת מזג האוויר זה כמו רולטה פולנית.
שבוע לפני שהגעתי היה מזג אוויר אידאלי עם 18-20 מעלות ושמיים כחולים, אני כבר נחתתי לחורף אמיתי, אבל אני לא מתלוננת!
היינו קבוצה של 3 אנגליות צעירות, אבא ובן צרפתים, זוג צעיר מגרמניה, זוג מאירן, אני, ישראלית אחת, נהג פולני ומדריך פולני דובר אנגלית שנהג במיניבוס השני ויצאנו לדרך.
הנהג שלנו לא היה ממש חברהמן ואחרי 2 דקות של נסיעה, הרכב נעצר באמצע הכביש והנהג הכריז: "קאפוט אאוטו" !
ככה שאל הנקודה הראשונה המשכנו, כל יושבי הוואן שהלך פייפן, ברגל.
הסיור התחיל באיזור הגטו, ברחוב פרוז'נה ששם יש תעוד לחלק קטן מהחומה שסגרה על הגטו.
היום רוב הרחוב משופץ וקשה לתאר איך נראה בימי המלחמה ולאחריה.
לשמחתנו, הוואן שלנו חזר בפול פאואר והמשכנו..
ביקרנו בכיכר החוקה Plac Konstytucji, אזור שהיה פעם חלון הראווה של האדריכלות הסוציאליסטית, שנועד להראות את ורשה כבירת גן העדן של ה"אדם העובד". בביקור שלכם שם, תבינו על מה אני מדברת.
הסיור המשיך לעבר ארמון התרבות Pałac Kultury i Nauki, בניין ענקי שאפשר לראות אותו כמעט מכל מקום.
יש בו 42 קומות, 3288 חדרים ושטחו הכולל הוא 123,000 מ"ר.
הוא כולל אולמות קולנוע ותאטראות, מוזיאון, משרדים, תערוכות חנויות ואולם כנסים גדול.
הוא ניתן כמתנה לפולין ע"י סטאלין לאחר המלחמה. תושבי ורשה לא מתים על המפלצת הענקית שרובצת להם במרכז העיר ובצחוק מריר הם נוהגים להתייחס למצפה הנמצא בקומה ה-30 כאל המקום היפה ביותר בוורשה, כי זו הנקודה היחידה שממנה אי אפשר לראות את המגדל עצמו.
המשכנו במסע לעוד אתרים סוציאליסטיים לשעבר: פסלים, כיכרות, ומונומנטים.
וזה לא נגמר פה.
ממרכז העיר ממשיכים לעבר רובע פרגה, הרובע המתחדש של ורשה, אבל לא לפני שעושים היכרות עם ארוחת צהריים פולנית טיפוסית במילק בר Bar mleczny שהוא מעין קפיטריה אפרורית, שבה נהגו לאכול הפועלים בתקופה הסובייטית.
היום עוד אפשר למצוא מקומות כאלו שבהם אוכלים לא רק תיירים סקרנים.
בזכות המחירים הנמוכים אפשר לפגוש שם גם פנסיונרים, אנשים קשי יום וסטודנטים וכל מי שמתגעגע לאוכל הזה.
מה דעתכם על פירוגי (כיסונים) במילויים שונים, ביגוס (נזיד כרוב כבוש ובשר), כוסמת, לטקעס ומיץ פטל?
לא לכולם היה קל עם האוכל הזה, אבל אני הרגשתי בבית..
ועל בטן מלאה המשכנו לתחנה הבאה, למוזיאון Czar PRL, (החיים תחת השלטון הקומוניסטי)
הקסם של המוזיאון שהוא מאפשר לדורות הצעירים להכיר את העבר של הוריהם, ואילו המבוגרים יותר יוכלו לזכור את הצדדים הבהירים והכהים יותר של הרפובליקה העממית של פולין (PRL).
ברוכים הבאים למרחב הפרטי של המוזיאון שהוא מלא מזכרות וסמלים של תקופה שחלפה
מרתק לראות את "עיצוב הפנים" של הדירות וכעוזבת קיבוץ של פולנים, זה מחזיר אותי אחורה ומזכיר לי איך נראה בזמנו הריהוט בבית ההורים שלי.
אחרי שהשתתפתי בסיור ההיסטורי והמעניין הזה, אני יכולה לומר בפה מלא שזו בהחלט הרפתקאה.
הסיור כאמור אורך 4 שעות ותלוי בגודל הקבוצה, במדריך ובמזג האוויר מה יהיה ההספק ועד לאן אפשר להגיע
לצערי, 4 השעות לא הספיקו לנו כדי להסתובב קצת ברובע ואת זה בטח אעשה בפעם הבאה, אבל אני רוצה לפתות אתכם קצת ולהציג לפחות 2 מציורי הקיר הענקיים שכל כך מזוהים עם רובע פרגה.
קבלו הצצה.
