בכל ביקור שלי בוורשה, אני מוצאת את עצמי מתישהו באזור הגטו. זה אף פעם לא מתוכנן, אבל משהו מבפנים מושך אותי לשם.
עד שיעלה כאן פוסט על אזור הגטו וההיסטוריה היהודית אני רוצה להכיר לכם מקום שיש לו קשר חזק להיסטוריה שלנו ויש לי הרגשה שלא מספיק מזכירים אותו.
אני לוקחת על עצמי את האחריות ההיסטורית.
כיכר שלושת הצלבים או בשמה הפולני Plac Trzech Krzyży הוא מהמקומות האלו שעוברים לידם ולא בדיוק יודעים מה קרה שם.
הכיכר התפרסמה בעיקר בזכות מעשה הישרדות של חבורת ילדים יהודים בגילאי 16-8, בתקופת גטו ורשה ואחרי המרד. סיפור הישרדותם המדהים של ילדים שחברו למוכרי סיגריות צעירים לא יהודים בוורשה וככה הצילו את חייהם.
הסיפור המרתק שלהם הונצח בספר מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים, שכתב יוסף ז'מיאן, שהיה איש הקשר שלהם למחתרת היהודית. הוא סייע להם בכספים ובעיקר בתעודות מזוייפות, כדי לאפשר להם לשרוד.
הספר נכתב כבר בארץ בתחילת שנות ה- 60, כשעדיין לא היתה כאן מודעות לתיעוד סיפורי שורדים בשואה, בתקופה שעדיין "לא דיברו על זה".
בתקופת מלחמת העולם השנייה, הרסו הגרמנים את רוב המבנים בכיכר ובשטח הריק נבנה בית קברות שרק אחרי המלחמה הועבר למקומות אחרים.
הכיכר שוקמה אם כי לא בדיוק בצורתה המקורית ומתוך 3 הצלבים שנתנו לכיכר את שמה, שרדו רק שניים. בזמן ששם הכיכר שרד
ורשה של היום היא עיר של ארכיטקטורה, בתי קפה ומוזיאונים והרבה מאתרי התיירות שלה פזורים על ציר שנקרא "דרך המלכים", שמתחילה בארמון וילאנוב. ומסתיימת במרחצאות המלך בפארק וואז'נקי, שעליו כבר דיברתי בפוסט קודם.
גם כיכר שלושת הצלבים נמצאת על דרך המלכים ומלבד הכנסייה ששוקמה ושני הצלבים ששרדו, לא נותר שם זכר לנקודה היהודית.
אולי בזכות הפוסט הקצר הזה, כשאתם עוברים בכיכר, תעצרו לרגע ותחשבו על אותה חבורת ילדים ועל הכורח שהוציא אותם מהגטו בניסיון למצוא קצת תקווה להם ולמשפחותיהם.
בתמונות הכיכר כמו שנראתה ב -1929 והיום
עוד חומר על הספר ועל המחבר תוכלו לקרוא בקישור https://www.haaretz.co.il/misc/1.1008197
